המתנה של רונן: שלוש ידיים של משי בסוויטה

רונן ואני חברים עוד מהצבא, והוא תמיד ידע להפתיע, אבל הפעם הוא עבר כל גבול. הוא הניח בכף ידי כרטיס מגנטי של חדר במלון ואמר בשקט שזאת המתנה שלו אליי, ושאין לי זכות לסרב. ניסיתי למחות, להסביר שמעולם לא עשיתי משהו כזה, אבל הוא רק חייך ואמר שבדיוק בגלל זה. כשנסגרה מאחוריי דלת המעלית הבנתי שאין דרך חזרה, וגיליתי שאני גם לא רוצה אחת.

הסוויטה הייתה עטופה באור עמום של נרות, ריח של שמן וניל ועץ אלון מילא את האוויר, ומישהו דאג לכל פרט, מהמגבות המגולגלות ועד הפירות החתוכים על השיש. שלוש נשים חיכו לי שם, שרועות בנינוחות על המיטות כאילו הזמן שייך להן. באמצע החדר עמדה מיטת עיסוי מכוסה מגבת לבנה. הגבוהה מביניהן, שהציגה את עצמה כליאור, הצביעה עליה בתנועת יד רכה וביקשה שאשכב.

התפשטתי בלי לחשוב יותר מדי ונשכבתי על הבטן, הלב דופק לי בצלעות. ידיים חמות נגעו בכתפיים, ואז עוד זוג ידיים נחת על הגב התחתון, ועוד זוג על הירכיים. שלוש מנגינות שונות של מגע התערבבו לאחת, איטית, בטוחה, כזאת שממיסה כל מחשבה. כל פעם שחשבתי שהבנתי את הקצב, מישהי שינתה אותו, והגוף שלי נכנע שוב מההתחלה. השמן החם זלג לאורך עמוד השדרה, ואני הרגשתי איך שנים של מתח פשוט נשטפות ממני.

כשביקשו שאתהפך, הגוף שלי כבר הסגיר כמה אני נהנה. ליאור התכופפה מעליי ושאלה בעיניים אם זה בסדר, ורק כשהנהנתי היא התחילה לפנק אותי בפה בעדינות מתגרה. הדר ותמר המשיכו לעסות, הציפורניים שלהן משרטטות קווים דקים על החזה והבטן. התחושה הייתה כמעט יותר מדי, ואני נאחזתי בשולי המיטה ונשמתי עמוק.

הן ידעו בדיוק מתי לעצור. בכל פעם שהרגשתי שאני על הקצה, הן האטו, נתנו לגל לשכוך ואז בנו אותו מחדש, גבוה יותר. בשלב מסוים אפילו ביקשתי הפסקה קטנה, וליאור צחקה ולחשה שזה בדיוק חלק מהטקס, שאין לאן למהר ושהלילה עוד ארוך. היא חזרה אליי לאט, כאילו מעולם לא עצרה.

תמר טיפסה על המיטה והתקרבה אל פניי, ואני נתתי לשפתיים שלי לטעום אותה בזמן שהשתיים האחרות לא הרפו ממני לרגע. החדר התמלא באנחות ובריח של שמן חם. בסוף הדר התיישבה עליי, איטית ובטוחה, ושנינו מצאנו קצב משותף עד שהגל הגדול שטף אותי ולא השאיר בי שום דבר מלבד רעד מתוק.

שכבתי שם מותש, מחייך כמו ילד בבוקר יום הולדת, ושאלתי מה איתן, מתי מגיע התור שלהן. ליאור רק הניחה אצבע על השפתיים שלי ואמרה שהערב הזה נכתב בשבילי. כשיצאתי מהמלון התקשרתי לרונן, ולא מצאתי מילים מלבד תודה. יש סיפורי סקס ששומעים עליהם בחצי חיוך, ויש כאלה שזוכים לחיות פעם אחת בחיים, ולזכור אותם עד הפרט האחרון.

מאז עברו חודשים, ועדיין, כשאני מריח שמן וניל באיזו חנות, הגוף שלי נזכר לפני הראש. זה הסוד של ערב כזה: הוא לא נגמר כשהדלת נסגרת.