הנסיכה מהרצליה פיתוח

השמש שקעה לאט מעל הים של הרצליה, צובעת את המים בכתום ובוורוד. אלה ישבה על החול הרך, רגליה היחפות שקועות בו, לצידה בקבוק יין לבן מצונן וקערת ענבים שלא נגעה בה. האנשים סביבה התקפלו והלכו, אבל היא לא שמה לב. מחשבותיה נדדו רחוק, אל מקום שלא היה לו שם.

בת יחידה להורים שהכסף אצלם הוא עובדת טבע, אלה כבר טעמה כמעט הכול. טיסות במחלקה ראשונה, וילות באיים, מאהבים יפים ונלהבים שלא חסרו לה מעולם. חיי המין שלה היו עשירים ומלאים, ובכל זאת, בשלב מסוים, היא גילתה שמשהו בהם נעשה צפוי. שום דבר כבר לא גרם לה ללב לדפוק כמו פעם.

ההחלטה נפלה עליה ברגע אחד, כשהשמש נגעה במים. היא תהיה נערת ליווי. לא בשביל הכסף, את זה היה לה בשפע, אלא בשביל הסכנה המתוקה, בשביל לשחק תפקיד של אישה אחרת, בשביל ההתרגשות של לא לדעת מי יעמוד מאחורי הדלת. עוד באותו לילה היא קנתה מספר טלפון חדש, בחרה שם בדוי ופרסמה מודעה נועזת שלא השאירה מקום לדמיון. ואז חיכתה.

השיחה הראשונה הגיעה כבר למחרת בבוקר. קול גברי, מנומס ומעט נבוך. הם קבעו להיפגש באותו ערב באחת הדירות הדיסקרטיות של העיר, והיא בילתה את שעות אחר הצהריים בהכנות, כמו לפני הופעה.

כשהוא דפק בדלת, היא כבר חיכתה לו בחלוק סאטן אדום שנפתח מעט בחזה, חושף את קו השדיים המלאים שלה. רגליה הארוכות והשזופות היו חשופות כמעט עד הירכיים, והבושם שלה, מתקתק ועמוק, מילא את החדר. הוא עמד בפתח רגע ארוך, מוקסם, ואז הושיט את ידו כדי למשוך אותה אליו. היא עצרה אותו באצבע אחת על החזה. “קודם התשלום,” לחשה בקול נמוך, והוא שלף את השטרות מהארנק בידיים רועדות.

ברגע שהכסף הונח על השידה, היא משכה בחגורת החלוק, והסאטן החליק מגופה אל הרצפה. היא עמדה מולו מושלמת, בוטחת, נהנית מכל שנייה של המבט שלו. הוא הרים אותה אליו, והיא כרכה את רגליה סביב מותניו, ושם, עוד לפני שהגיעו למיטה, הם התאחדו בעמידה, נעים יחד בקצב שהלך והתגבר. היא ביקשה ממנו עוד, חזק יותר, עמוק יותר, ושניהם הגיעו לשיא כמעט באותו רגע.

במקלחת היא סיבנה את גופו לאט, מכתפיו ועד כפות רגליו, ואחר כך כרעה מולו תחת זרם המים החמים ופינקה אותו בשפתיה, בסבלנות של מי שאין לה לאן למהר. הוא נשען על האריחים, עיניו עצומות, וכל גופו רטט. כשסגר את המים, הוא הרים אותה בזרועותיו ונשא אותה אל חדר השינה, שם המשיכו עוד שעה ארוכה, בכל תנוחה שעלתה בדעתם, הזיעה שלהם מתערבבת בטיפות המים.

כשהדלת נסגרה אחריו, אלה נשארה לשכב על הסדינים הסתורים ונשמה עמוק. הלב שלה דפק כמו שלא דפק כבר שנים. היא ידעה שזה רק ההתחלה.