הערב שבו נטלי עמדה בפתח

אף פעם לא האמנתי לתמונות. כל מי שגלש פעם באתרים של שירותי ליווי יודע שחצי מהן לקוחות ממקום אחר, ושהבחורה שתעמוד בפתח עלולה להיות מישהי אחרת לגמרי. חבר שלי למד את זה בדרך הקשה, ובמשך שבוע שלם לא הפסיק לקטר. ובכל זאת, באותו לילה ישבתי מול המסך והבטתי בתמונה אחת, באתר אחד, והיא הביטה בי בחזרה. חיוך קטן, כמעט קריצה, יופי שנראה טוב מכדי להיות אמיתי.

חבר אחר, דווקא כזה שאני סומך עליו, נשבע לי שאין מה לחשוש. “זאת היא, בדיוק כמו בתמונה,” אמר. אז הרמתי טלפון. וכשהדפיקה נשמעה בדלת והיא עמדה שם, הבנתי שהוא טעה. היא לא הייתה כמו בתמונה. היא הייתה יפה ממנה. גבוהה, זקופה, שמלה שחורה צמודה שנגמרה מעל הברך, שיער כהה גולש על הכתפיים. הרגשתי את הברכיים שלי מתרככות, וידעתי שהלילה הזה שייך רק לשנינו.

“היי, אני נטלי,” אמרה בקול נמוך ורך, והושיטה יד כמו גברת אמיתית. הזמנתי אותה פנימה ומזגתי לשנינו יין. “לחיי מה?” שאלה, והכוס שלה נגעה בשלי. “לחיי הערב הזה,” עניתי, “ולחייך.” היא לגמה לאט, והעיניים שלה לא עזבו את שלי.

ישבנו רגע על הספה. היא שאלה במה אני עובד, צחקה מבדיחה עלובה שלי כאילו הייתה הדבר הכי מצחיק ששמעה השבוע, והניחה יד על הברך שלי, כמעט בהיסח הדעת. החום של כף היד שלה עבר דרך הבד. הבנתי שהיא לא ממהרת, ושהערב הזה ייבנה לאט, שכבה אחרי שכבה, בדיוק כמו שאני אוהב.

אחר כך שלפה מהתיק הקטן שלה עטיפה ורודה. “הבאתי משהו. אני מקפידה על זה, ואני רוצה לשים לך אותו בעצמי. בסדר מבחינתך?” צחקתי ואמרתי שבהחלט. הייתה בה פתיחות שלא הכרתי, ביטחון שקט של אישה שיודעת בדיוק מה היא עושה ומה גבר צריך.

היא לא נתנה לי להתאמץ. ידיים מיומנות פתחו את החגורה, הורידו את המכנסיים, והיא כרעה מולי וצחקה צחוק קטן ומרוצה למראה מה שחיכה לה. “מרשים,” לחשה, ונגעה בי בשפתיים. כשכבר כמעט לא יכולתי לעמוד בזה, היא עצרה, גלגלה עליי את הקונדום בתנועה אחת והמשיכה, כאילו מעולם לא הפסיקה.

ואז דחפה אותי בעדינות אל המיטה ושלפה צעיף משי. “אתה סומך עליי?” שאלה. “אם תרצה שאפסיק, רק תגיד.” הנהנתי, והיא כיסתה לי את העיניים וקשרה ברפיון את פרקי ידיי לראש המיטה. “מה את מתכננת?” שאלתי. “תחכה ותראה.” ריח של קטורת מילא את החדר. נוצה טיילה על הפנים שלי, על החזה, ואז קור חד של קוביית קרח על הפטמות, והלאה, נמוך יותר. כל הגוף שלי רטט, ואז שוב הפה החם שלה, אחרי הקור.

הרגשתי אותה עולה עליי. היא רכבה בקצב שהלך ונעשה פראי, ואני, בלי לראות דבר, נכנעתי לגמרי. היה בזה משהו משחרר, לוותר על השליטה, לתת לה להחליט. היא נשכה קלות את הפטמה שלי, הניחה אצבע על השפתיים שלי ולחשה: “שקט. הערב אני מחליטה.”

אבל היה גבול למה שיכולתי להחזיק. משכתי בכוח, והקשר הרפוי נפתח. היא נשנקה מהפתעה, ואז צחקה, והצחוק הזה הדליק אותי עוד יותר. הסרתי את הצעיף מעיניי, הפכתי אותה על הגב, והפעם אני הובלתי. “עכשיו תורי,” אמרתי, והיא ענתה בצחוק מתוק וכרכה את רגליה סביבי.

“עמוק יותר,” ביקשה, והידיים שלה טפחו לי על הישבן, מאיצות בי. היא הייתה אש, כל כולה אישה. כשהרגשתי שאני קרוב יצאתי ממנה, והיא התכרבלה מולי על הברכיים וסיימה אותי בידה, מביטה בי בעיניים בוערות, כאילו זה בדיוק מה שרצתה.

נפלנו על המיטה, שנינו כמעט בלי נשימה. “ומה איתך?” שאלתי. היא לא ענתה. רק חייכה, נשכבה על הגב, תפסה לי את הראש ומשכה אותו בעדינות בין ירכיה. ושם, בזמן שהיא נאנחת מעליי, חשבתי לעצמי שאם הייתי יודע שזה מה שמחכה מעבר לשיחת טלפון אחת לנערת ליווי כמו נטלי, הייתי מרים אותה מזמן. מכל סיפורי הסקס ששמעתי מחברים, את זה אף אחד לא היה מאמין.