הפגישה שעידו תכנן בשבילי

הגעתי למרכז בבוקר אפור אחד, עם תיק עור ביד ומצגת מוכנה בראש. עידו, שותף ותיק וחבר עוד מימי הצבא, שלח לי כתובת ואמר שהפגישה נקבעה בדירה של לקוח, הרחק מהמשרדים הסואנים. לא חשדתי בכלום. עידו תמיד היה רציני, לפחות כשמדובר בעבודה.

הדלת נפתחה ואור רך נשפך החוצה. לרגע חשבתי שמדובר במסיבת הפתעה, אולי יום הולדת שהקדימו לי. ואז ראיתי אותן. שתי נשים יפות להפליא, דנה ושירן, על עקבים גבוהים, עטופות בתחרה שחורה ובגרביונים דקים שהשאירו מעט מאוד לדמיון. על השולחן חיכה פתק בכתב ידו של עידו: הפגישה בוטלה, תיהנה, מגיע לך.

דנה שאלה בחיוך אם אני רוצה להישאר, והבהירה שאין שום חובה. הנהנתי, מהופנט, והתיישבתי על ספת העור. היא התקרבה עם בקבוק שמפניה קר וכוס אחת, מזגה בנחת והציעה שנלגום ממנה יחד. כמה טיפות קרות ניתזו על המכנסיים שלי. היא צחקה בשקט, אמרה שזה לא נורא, ורכנה לנגב אותן בשפתיה. הנשימה שלי נעתקה.

החדר עצמו היה מעוצב בקפידה: וילונות כבדים בצבע שמנת, אורות נמוכים שהטילו צללים רכים על הקירות, ומוזיקת ג'אז שקטה שהתנגנה מרמקול נסתר. ריח של וניל ועור חדש עמד באוויר. הכול היה מתוכנן עד הפרט האחרון, ועדיין הרגשתי שהרגע הזה נולד רק עכשיו, רק בשבילי. הבנתי שעידו הכיר אותי טוב יותר ממה שחשבתי, ושאל לעצמי איך לא שמתי לב לחיוך הקטן שלו כשנפרדנו אתמול.

שירן הצטרפה, מתיישבת מצדי השני. ידיים עדינות פתחו את החגורה, וכל מה שנשאר מהבוקר הרשמי שלי נשמט אל הרצפה. הן הרעיפו עליי מגע ונשיקות משני הצדדים, אחת מחליפה את השנייה, ואני שקעתי לאחור בתחושה שלא ידעתי שקיימת. כל נגיעה הייתה איטית ומכוונת, ונראה שהן נהנות ממנה לא פחות ממני.

כשהרגשתי שאני מתקרב מהר מדי, ביקשתי שיאטו. רציתי להחזיק ברגע הזה עוד קצת, להיות גם זה שנותן. שירן הסתובבה ונשענה על משענת הספה, מביטה בי מעבר לכתף בהזמנה שקטה, ודנה נצמדה לגבי, נושקת לכתפיים ולעורף.

נעתי עם שירן לאט ואחר כך בתשוקה גוברת, שומע אותה מבקשת עוד. דנה לא רצתה להישאר מחוץ למשחק, והחדר התמלא בנשימות ובגניחות, כל אחת בתורה, כל אחת בדרכה. החום עלה בי כמו גל.

בסוף נשכבתי על השטיח הרך. דנה עלתה מעליי ונעה בקצב משלה, ושירן רכנה אליי, מגישה לשפתיי את החזה שלה. שלושתנו נשמנו כאחד. ניסיתי להחזיק מעמד, להאריך עוד רגע ועוד רגע, אבל הגוף שלי כבר החליט, והיה ברור שאין לו שום כוונה לחכות.

השיא הגיע בבת אחת, עוצמתי ומרעיד, ושתיהן צחקו בהנאה כשנשמטתי לאחור, מותש ומאושר. כשהתקשרתי לעידו בערב, הוא רק שאל איך הלכה הפגישה. אמרתי לו שזו הפגישה הכי פורייה שהייתה לי בחיים, ושאת המצגת אני שומר לפעם הבאה.