מה שאני לוחשת רק לו

בערבים האחרונים אני שוקעת שוב ושוב בסיפורים שמתפרסמים כאן, ובכל פעם אני יוצאת מהם קצת יותר נסערת. הם עוררו בי שאלה שאני כבר זמן מה לא מצליחה להשתיק: איך אני נותנת מקום לרעב הזה, שבתקופה האחרונה כמעט מציף אותי. והתשובה, כשאני כנה עם עצמי, ברורה. אני אוהבת להיות קשורה. רצועות רכות על פרקי הידיים, מוט פיזור בין הקרסוליים, כל דבר שמגביל לי את התנועה ומשאיר אותי פתוחה לגמרי, חשופה למה שהוא יבחר לעשות.

למה דווקא זה

יש משהו בפגיעות הזאת שמשנה את שנינו. כשאני כבולה ושקטה, ניר משתנה. הנוכחות שלו נעשית חזקה, מכוונת, כמעט תובענית, ואני מרגישה איך הגוף שלי נדרך ומתחמם מהציפייה עוד לפני שהוא נוגע בי. בזמן שהוא עושה בי כרצונו, אני שותקת ומצייתת, ובתוך השקט הזה אני מגיעה למקום שקשה לי לתאר במילים, משהו בין ריחוף לבין התמסרות מוחלטת.

ומה שמאפשר את כל זה הוא דבר אחד: אמון. דיברנו על הגבולות הרבה לפני הפעם הראשונה. יש לנו מילת ביטחון, והוא עוצר ברגע שהיא נאמרת, בלי שאלות ובלי עלבון. זה משחק שבחרנו שנינו, בעיניים פקוחות, ולכן הוא מרגיש לי כל כך חופשי.

אני זוכרת את הערב שבו העזתי לספר לו לראשונה. ישבנו במרפסת, בקבוק יין פתוח בינינו, ואני דיברתי מהר מדי והסתכלתי על הכוס ולא עליו. פחדתי שיצחק, או גרוע מזה, שיסתכל עליי אחרת. הוא שתק רגע ארוך, ואז הושיט יד, אחז בשורש כף היד שלי ולחץ קלות. ״ככה?״ שאל בשקט. הלב שלי כמעט עצר. מאז עברו שנתיים, וכל פעם שהוא אוחז בי כך, באמצע ארוחה או בתור בסופר, אני מרגישה את אותו רטט ישן עובר בי.

הלילות האלה לא דומים זה לזה. יש ערבים שבהם הוא מאריך את הציפייה עד שאני רועדת, ויש כאלה שבהם הכול מהיר, רעב ובלתי נשלט. אבל בסוף כל אחד מהם יש את אותו רגע: הוא פותח את הקשרים בעדינות, מעסה את פרקי הידיים שלי, מכסה אותי בשמיכה ושואל אם הכול בסדר. והרגע הזה, הרוך שאחרי, הוא אולי החלק שאני הכי אוהבת.

והשאלות שלי אליכם

כשחשבתי על כל זה, התחלתי לתהות על ההרגלים והסטיות הקטנות שלנו. איך בכלל הגענו לאהוב אותם? עד כמה הם נפוצים אצל זוגות נשואים אחרים? ומה מבחינתנו מחוץ לתחום, למרות שאצל אחרים אולי זה עניין שבשגרה? אז אני מעבירה את השאלות אליכם, הקוראים והקוראות הסקרנים:

• איזו פנטזיה, פטיש או הרגל מיני אתם אוהבים, שהייתם מעדיפים שהחברים שלכם לא ידעו עליו?
• מה מבחינתכם קו אדום מוחלט, למרות שאתם יודעים שזוגות אחרים נהנים ממנו?
• ולמה? מה לדעתכם גורם לכם להימשך לדברים מסוימים ולהירתע מאחרים?
• האם יש משהו שניסיתם מתוך סקרנות, בהסכמה מלאה, והופתעתם לגלות כמה אתם אוהבים?

אני מחכה לתשובות שלכם, בלי שיפוטיות ובלי בושה. כי לפעמים, דווקא כשמדברים על זה בקול, מגלים שאנחנו הרבה פחות לבד ממה שחשבנו.