אבי ורותי: חמש שנים של הרפתקאות

אבי ורותי נפגשו מאוחר בחיים, כל אחד עם נישואים קודמים מאחוריו, ובסוף שנות החמישים שלהם גילו תשוקה שאף אחד מהם לא האמין שעוד מחכה להם. רותי, בלונדינית עם עיניים כחולות וגוף מלא שמושך מבטים בכל חדר, הייתה סקרנית ללמוד. אבי, רץ למרחקים ארוכים לשעבר שהיום רוכב על אופני כביש בכל שבת, היה המנוסה מביניהם, ומי שפתח לה את הדלת לעולם חדש.

הוא הציע חילופי זוגות והרפתקאות פרועות, והיא ברוב המקרים הסכימה בחיוך. יום אחד, על כוס יין במרפסת, הם הבינו שעברו חמש שנים שלמות מאז הלילה הראשון. "בואי ניזכר בחמש ההרפתקאות הכי טובות שלנו," הציע אבי. "היו כל כך הרבה," צחקה רותי. "כל אחד יכתוב רשימה, ואז נשווה."

עם השנים התגבש ביניהם משחק של אישה משוחררת ובעל שנהנה לראות אותה נהנית. אבי מעודד, רותי בוחרת. ולפעמים, דווקא היא זו שמובילה אותו לגבולות חדשים, אבל זה כבר סיפור אחר.

ההרפתקה הראשונה: מוקפת

הם הוזמנו למסיבת בית בווילה בשרון, עם זוגות וכמה גברים יחידים. אחרי שעתיים של שיחות, צחוק ויין, רוב האורחים עלו לחדרי המשחקים בקומה העליונה. כשאבי ורותי הגיעו, כל המיטות כבר היו תפוסות. הם עמדו והביטו זמן מה, ואז רותי משכה את אבי לפינת החדר, כרעה מולו והתחילה לפנק אותו בפיה.

"כשהרמתי את הראש," סיפרה רותי, "גיליתי שאנחנו כבר לא לבד. שלושה גברים עמדו סביבנו, מחכים בסבלנות לתורם. חייכתי לאבי, הוא הנהן, ועברתי מאחד לשני. אם מישהו היה אומר לי לפני כמה שנים שאעשה דבר כזה, הייתי צוחקת לו בפנים. כמה דקות אחר כך התפנה לנו מקום על המיטה."

ההרפתקה השנייה: הרוקד מהמועדון

רותי רצתה לרקוד, ואבי, שמעולם לא היה רקדן, לקח אותה למועדון בתל אביב. כשגבר צעיר בשם רועי ביקש ממנה לרקוד, אבי רק שמח. הם רקדו שעות, ועל הרחבה רועי התקרב, נגע, ונשק לה על הצוואר בזמן שאבי צפה מהבר.

בסוף הלילה רועי הציע להסיע אותה הביתה. היא צחקה ואמרה שיש לה נהג פרטי, והצביעה על אבי. "הוא נוהג, ואתה מוזמן לשבת איתי מאחור."

"הייתי לחוצה," הודתה רותי, "אבל הוא היה מהמם. אבי שאל לאן לנסוע, ואמרתי לו פשוט לנסוע. רועי הוריד לי את החולצה עוד לפני שיצאנו מהחניה, ואני מצאתי אותו מוכן לגמרי. רכבתי עליו כל הדרך, יד אחת על הכתף של אבי כדי לשמור על שיווי משקל. גמרתי יותר מפעם אחת, ומאז אני לא מסוגלת להסתכל על מושב אחורי באותה צורה."

אבי קרא את הרשימה שלה וחייך. שתי ההרפתקאות הראשונות הופיעו גם אצלו, כמעט באותן מילים. "נו," אמרה רותי, ומזגה לשניהם עוד יין, "ומה עם שלוש האחרות?" הוא הניח את הדף על השולחן, אחז בידה והביט בה ארוכות. "את שלוש האחרות," אמר, "נספר בפעם הבאה. ואולי בינתיים נוסיף לרשימה עוד אחת."