בין שמיים לים: הלילה שנעצר ברכבל בראש הנקרה

זו הייתה השנה השלישית ברציפות שמגנוס והנריק נחתו בישראל, שני חברים משטוקהולם בסוף שנות העשרים לחייהם, שהתאהבו בארץ הזאת כבר בביקור הראשון. הפעם הם החליטו לוותר על תל אביב ולתת לצפון לכבוש אותם. מה שמשך אותם בכל פעם מחדש לא היה רק האור החם והים, אלא הנשים הישראליות: הישירות שלהן, הצחוק הרועם, והחום שלא נגמר גם כשהשמש שוקעת.

הם התמקמו במלון על קו החוף של נהריה, ובכל בוקר יצאו לכיוון אחר: מערות, נחלים וכפרים על ההר. ערב אחד, כשחזרו מלוחים ושזופים מהחוף, הם התקלחו ויצאו למועדון קרוב. משהו בלילה ההוא היה טעון יותר מהרגיל, רעב שלא נרגע. עוד לפני חצות הם כבר החליטו להזמין שתי נערות ליווי בצפון לכמה ימים. כסף מעולם לא היה שיקול אצלם, והם ידעו בדיוק את מי הם רוצים.

נוי ולירון הגיעו לסוויטה והתבררו כיפות אפילו יותר מהתמונות. שתיהן שחומות, עם שיער שחור שגלש עד אמצע הגב ותנועות איטיות ובטוחות שגרמו לכל צעד להיראות כמו הזמנה. הלילה ההוא נמשך שעות, פרוע ומשוחרר, בין הסדינים, המרפסת והאמבטיה. ובכל זאת, אף אחד מהארבעה לא תיאר לעצמו מה מחכה להם למחרת.

לקראת הבוקר הם ישבו ארבעתם במרפסת, עטופים בחלוקים לבנים, וצפו באור הראשון נשפך על הים. נוי סיפרה על הכפר בגליל שבו גדלה, ולירון צחקה על המבטא השבדי של הנריק וניסתה ללמד אותו להגיד "יאללה" כמו שצריך. היה בזה משהו רך, כמעט תמים, שהפתיע את שני הגברים. הם באו בשביל הלילות, וגילו שגם הבקרים שווים משהו.

הם התעוררו מאוחר, אכלו ארוחת בוקר על המרפסת ונסעו יחד לראש הנקרה. הרכבל היה כמעט ריק, והם קיבלו קרון שלם לעצמם, תלוי מעל הצוקים הלבנים והים הטורקיז. מבעד לזכוכית נראו פתחי המערות ושחפים שחגו מתחתיהם, והשקט היה מוחלט. באמצע הירידה הקרון נעצר בטלטלה קלה, ומהרמקול נשמע קול רגוע שהודיע על תקלה חשמלית ועל המתנה של עד שעה.

נוי ולירון החליפו מבט ארוך וממזרי. בלי מילה, לירון הניחה יד על הירך של נוי, ונוי רכנה ונישקה אותה. הנשיקה העמיקה, הידיים החלו לחקור, וגניחות שקטות מילאו את הקרון הקטן. מגנוס והנריק בהו בהן, הנשימה שלהם מואצת, ותוך רגעים ספורים לא נשאר בהם שום איפוק. הבחורות פנו אליהם, כרעו מולם והעניקו להם תשומת לב שגרמה להם לאחוז במעקה בכל הכוח.

על רצפת הקרון, בין שמיים לים, הם התאחדו בתשוקה שלא הכירו קודם. הקצב גבר, הקרון התנדנד בעדינות ברוח, והאדרנלין של הגובה הפך כל מגע לחשמלי. כשהמנוע חזר לפעול והקרון החל לנוע, ארבעתם היו מותשים, מחויכים ומבולגנים לגמרי. הם ירדו ממנו על רגליים רועדות, ומגנוס אמר בשקט שזה היה הטיול הכי טוב שלהם בישראל. איש לא התווכח איתו.