יום השחרור שלא אשכח

שלוש שנים בגולני, עשרות לילות בשטח, ואף לא לילה אחד עם אישה. זה היה הסוד הקטן שלי, זה שלא העזתי לחלוק עם החבר'ה מהפלוגה. בכל פעם שהשיחה גלשה לכיבושים של סוף השבוע, הייתי מחייך, מהנהן ומחליף נושא. ביום שבו החזרתי את הציוד בבקו״ם הייתי בטוח שגם האזרחות תתחיל באותה בדידות. טעיתי.

יצאתי לתחנה עם התיק על הכתף ותחושה מוזרה של חופש. ואז ראיתי אותה. בלונדינית גבוהה, שמלה שחורה קצרה שחיבקה כל קו בגופה, עקבים דקים ורגליים שנראו כאילו אינן נגמרות. היא עמדה שם בשקט מלכותי, משקפי שמש על הראש, ונראתה שייכת לעולם אחר לגמרי. הגוף שלי הגיב לפני שהספקתי לחשוב, ואני הסמקתי כמו טירון ביום הראשון. היא, כמובן, אפילו לא הסתכלה לכיווני.

באוטובוס התיישבתי שתי שורות מאחוריה. דמיינתי מי היא: דוגמנית? אחת מאותן נשים שעובדות בשירותי ליווי יוקרתיים ופוגשות אנשי עסקים בלובי של מלונות? הנסיעה נמשכה בשקט עד שפתאום נשמעה זעקה. היא נשענה על ידית מתכת שבורה, וחתך דק נפתח לה בשוק. אנשים התגודדו סביבה, ואף אחד לא ידע מה לעשות.

שלוש שנים כחובש עשו את שלהן. שלפתי מהתיק תחבושת ופלסטרים, ביקשתי ממנה להרים מעט את הרגל, ניקיתי וחבשתי בתנועות שהכרתי בעל פה. ״את בסדר?״ שאלתי, והגשתי לה בקבוק מים. היא חייכה בפעם הראשונה, חיוך שהפיל לי את הלב. ״איפה למדת לעשות את זה ככה?״ סיפרתי לה שעד הבוקר עוד הייתי חובש קרבי. היא צחקה. ״אז אני המטופלת האחרונה שלך.״

קוראים לה קטיה. היא עלתה מקייב לפני כמה שנים, עובדת עצמאית ומבלה הרבה בחברת אנשי עסקים, בארץ ובחו״ל. ירדנו באותה תחנה בצפון תל אביב, והיא הציעה שאעלה לקפה, ״כדי שאוכל להגיד תודה כמו שצריך.״ הדירה שלה הייתה מרווחת ומוארת, עם מרפסת שפונה לים. לא שאלתי שאלות. הרגע הזה היה שלי, וזה כל מה שעניין אותי.

במקום קפה היא מזגה לשנינו כוס יין אחת, והתיישבה קרוב. כשהיד שלה נחה על הירך שלי, נשמתי עמוק. ״אתה לחוץ,״ אמרה בחיוך. ״זו הפעם הראשונה שלך, נכון?״ הנהנתי. ״אז נלך לאט. ואם תרצה לעצור, רק תגיד.״ לא רציתי לעצור.

היא נישקה אותי ברכות, ואז בלהט, והידיים שלה למדו אותי בסבלנות של מי שיודעת בדיוק מה היא עושה. כשהתשוקה הפכה לבלתי נסבלת, היא שלפה קונדום מהמגירה, עזרה לי לשים אותו ועלתה עליי על הספה, גבה מקושת מולי באור השקיעה. כל תנועה שלה הייתה גל, וכשהשיא הגיע הוא שטף אותי כמו סערה. זו הייתה הפעם הראשונה שלי, והיא הייתה מושלמת.

שכבנו בשקט עד שהטלפון שלה רטט על השולחן. היא הציצה בהודעה ונאנחה. ״אני צריכה לזוז, יש לי פגישה.״ הבנתי. התלבשתי, ובדלת שאלתי אם נתראה שוב. היא לא ענתה במילים, רק חייכה והנהנה. מאז, כשחברים מספרים סיפורי סקס על הפעם הראשונה שלהם, אני רק מחייך. לי הייתה מתנת שחרור שאף אחד לא יכול להתחרות בה.