יום חופש אחד, בלי הסברים

באותו בוקר התעוררתי מוקדם, הבטתי בתקרה ופשוט ידעתי שאני לא נוסע למשרד. לא היה לי שום תירוץ מוכן, ולא חיפשתי אחד. היה בי רצון עמוק לעצור את הגלגל לכמה שעות, להעניק לעצמי יום אחד שהוא רק שלי, בלי דיווח לבוס ובלי הסברים בבית.

חבר ותיק סיפר לי פעם על דירות דיסקרטיות ברמה שלא הכרתי, ושמר לי את הכתובת. נסעתי לשם כמעט בלי לחשוב, הרדיו כבוי, החלון פתוח, אוויר הבוקר הקריר על הפנים. הדירה הפתיעה אותי מהרגע הראשון: מרווחת, מעוצבת בטוב טעם, עם ספרים על המדף ועציצים בחלון. מקום שאפשר לגור בו. ובתוכה חיכתה לי הפתעה שלא ציפיתי לה.

היא הציגה את עצמה בשם טל, נערת ליווי עם יופי שקט ובטוח בעצמו. שיער חום אסוף ברישול, שמלת קיץ פשוטה, רגליים יחפות על הפרקט. היא חייכה אליי חיוך ארוך, כזה שגורם לך להרגיש שאתה במקום הנכון בזמן הנכון. בתנועת אצבע קלה הזמינה אותי להתקרב, ואני נענתי כאילו נמשך בחוט בלתי נראה.

הנשיקה הראשונה הייתה בלתי נמנעת. היא החזירה לי מבט, ואחר כך נשקה לצווארי, ואני השבתי לה בנשיקות משלי. ירדתי אל החזה שלה, והרגשתי איך גם הגוף שלה נדרך ונענה. ידעתי כבר אז שזה רגע שאשמור בזיכרון שנים, גם בימים האפורים ביותר.

היא חיבקה אותי חזק, ליטפה, נשקה לי על החזה, והעור שלי נעשה עקצוצים עקצוצים. לא האמנתי שגוף יכול להרגיש כל כך הרבה בבת אחת. כל נגיעה שלה נשאה איתה חום, והחום הזה התפשט בי עד קצות האצבעות.

היא לחשה לי שאין לנו לאן למהר, שהבוקר כולו שלנו, ושאני יכול לבקש ממנה לעצור או להאט בכל רגע. המילים האלה, הפשוטות, שחררו בי משהו. במשך שנים כל דקה ביום שלי הייתה רשומה ביומן, מחולקת ומתוזמנת. פתאום עמד לפניי זמן פתוח, ריק מכל מטלה, ומולי אישה שרצתה למלא אותו יחד איתי.

נשיקות, ידיים, קרבה שאין לה מילים. היא ירדה לאט על ברכיה ופינקה אותי בתשוקה גלויה, מביטה בי מלמטה כאילו היא מבקשת שאשתחרר. הייתי על הסף, וידעתי שהיא מזמינה את זה.

אבל עוד לא רציתי לסיים. ביקשתי להאט, להאריך את הרגע. היא חייכה והסתובבה אל הקיר, נשענה עליו והביטה בי מעבר לכתף. ניגשתי אליה מאחור, והיא נשמה עמוק כשנצמדנו. התחושות שלנו התערבבו לאחת, והיא ביקשה בלחש שלא אפסיק.

לא הפסקתי עד שהגל שטף אותי כולו, עמוק ומתוק. לקח לי כמה דקות לחזור לנשום כרגיל. אחר כך שכבנו יחד והדלקנו סיגריה אחת, מעבירים אותה מיד ליד. מבעד לחלון שמעתי את העיר ממשיכה במרוצתה, מכוניות, צופרים, מישהו צועק למישהו. ואני שכבתי שם, מחוץ לכל זה, ותחושת חופש שלא הרגשתי שנים התעוררה בי לחיים מחדש, שקטה ועיקשת.