ליאנה, המבט שלא נשכח

הכול נולד מתמונה אחת. גללתי בלילה בין מודעות, עייף ומפוזר, ופתאום עיניים כהות הביטו בי מהמסך כאילו ידעו בדיוק מי אני. לרגע הייתי בטוח שמדובר בפיקציה, בדמות שמישהו הרכיב בתוכנה כדי לפתות גברים בודדים. מי באמת נראית כך ועוד מוכנה להגיע אליך, לכל כתובת שתבחר? היא הייתה גבוהה, שונה מכל האחרות בעמוד, עם שיער שחור וחלק שנשפך עד המותניים, שפתיים בגוון יין ועצמות לחיים של דוגמנית.

אבל מה שתפס אותי היה החיוך. חיוך רחב, כמעט שובב, של אישה שנהנית ממה שהיא עושה, או לפחות יודעת לשכנע אותך בזה. מתחת לתמונה היה כתוב ליאנה, ולצדה מודעה של נערות ליווי עד הבית. ישבתי מול המסך דקה ארוכה ושאלתי את עצמי אם אני מעז. בסוף התקשרתי: שיחה קצרה, קול נעים, כתובת, שעה. כשניתקתי הלב שלי דפק כמו בדייט הראשון שלי, ואמרתי לעצמי שהלילה הזה יהיה שונה מכל מה שהכרתי.

היא הופיעה בפתח הדלת בדיוק בזמן, עטופה בשמלה שחורה ובענן של בושם שהגיע אליי לפני שהיא עצמה נכנסה. מקרוב היא הייתה יפה עוד יותר, מטופחת עד הפרט האחרון, והמבט שלה אמר לי בלי מילים שהיא כאן בשבילי בלבד. החיוך שלה המיס את כל המתח שהצטבר בי בשעות האחרונות. הזמנתי אותה פנימה, ולפני שסגרתי את הדלת הרמתי את כף ידה ונשקתי לה, כמו שמחנכים גבר טוב בבית רוסי. היא לא הופתעה; היא גדלה על אותם מנהגים בדיוק.

עברנו לרוסית כמעט מיד, והשפה המשותפת פתחה בינינו דלת שלא ציפיתי לה. היא סיפרה שהיא בשנה האחרונה של תואר במשפטים, שהלימודים גוזלים ממנה את הנשמה, ושהעבודה הזאת נותנת לה לא רק פרנסה אלא גם היכרויות מעניינות. חלק מהלקוחות שלה, אמרה בחיוך, הם עורכי דין ותיקים שכבר נתנו לה יותר מעצה מקצועית אחת. צחקתי, והיא צחקה איתי, והאוויר בסלון התחמם.

מזגתי לשנינו כוס יין. על השולחן עמדה קערה של תמרים, והיא בחרה אחד, הביטה בי ואמרה בשקט שדיברנו מספיק. היא קירבה את הפרי לשפתיים, העבירה עליו את קצה הלשון לאט, בלי למהר, ואז הושיטה אותו אליי והניחה אותו בפה שלי. המתיקות התערבבה בטעם שלה. כל הגוף שלי נדרך, הדם רץ למקומות הנכונים, והתשוקה כמעט הכריעה אותי, אבל משהו בי ידע שאסור למהר. הלילה רק התחיל.

היא ביקשה לרקוד. זה כנראה בדם שלנו, חשבתי, והנחתי על הרמקול את פרנק סינטרה. עמדנו קרובים, כף ידי על גבה החשוף, והיא נעה בחן של מי שרקדה כל חייה, מובילה אותי בלי שאשים לב. רק כשהברכיים שלי פגשו את מסגרת המיטה הבנתי שהגענו לחדר השינה. היא הושיבה אותי על הקצה ועמדה מולי, מחייכת.

אצבעותיה פתחו את כפתורי החולצה שלי אחד אחד, בסבלנות מענגת, כאילו יש לנו את כל הזמן שבעולם. היא נישקה את החזה שלי, ירדה לאט ושחררה את האבזם של החגורה. כשהיד שלה החליקה פנימה עצרתי את נשימתי. מה שבא אחר כך היה מיומן, נדיב ומלא הנאה גלויה; היא ידעה בדיוק מה היא עושה, והביטה בי מלמטה כדי לוודא שאני יודע את זה גם. שלחתי יד אל המחשוף העמוק שלה ומצאתי שם עור חם ורך.

שכבתי לאחור ונתתי לה להוביל, עד שלא יכולתי עוד. הפכתי אותה על המיטה, הורדתי ממנה את התחתונים הוורודים, והיא משכה אותי אליה בעצמה, כורכת את רגליה סביבי ולוחשת שאמשיך. נכנסתי אליה עמוק, והיא נאנחה בקול, ציפורניה בגבי. כל תנועה שלי נענתה בתנועה שלה, וחשבתי לעצמי שמעולם לא חוויתי ליווי שמרגיש כמו מפגש בין שני מאהבים.

הבגדים נעלמו לגמרי. השדיים שלה, זקורים ורדרדים, התרוממו לקראתי, ואני טעמתי אותם בזמן שגופינו המשיכו לנוע יחד. מתישהו סובבתי אותה מול המראה הגדולה שבארון, וראיתי את פניה המתמסרות בזמן שידי האחת חופנת את שדה והשנייה מלטפת אותה במקום הרגיש ביותר. אתה טוב, לחשה ברוסית, אל תעצור. לא עצרתי. הורדתי אותנו אל השטיח, והקצב גבר עד שהגוף שלי פשוט נכנע, והשפעתי את עצמי על גבה החלק. היא הושיטה יד לאחור, נגעה, והכניסה את האצבעות לפיה בחיוך של מי שניצחה.

נשארתי שרוע עליה, מתנשם. אני לא כבד לך? שאלתי. היא חייכה בלי לפקוח עיניים, ואחרי רגע גלגלה אותי ממנה בעדינות, קרצה וקמה. לאן? שאלתי, והשאלה נשמעה פתטית אפילו באוזניי.

— אני חייבת לזוז, מותק. באמת חייבת.

היא גלגלה על רגליה גרביונים שחורים, נעלה את העקבים, העבירה שכבת אודם חדשה מול המראה ויצאה בשקט, בדיוק כמו שנכנסה. נשארתי במיטה עם סיגריה וריח הבושם שלה על הסדינים. כמה זמן לא הרגשתי ככה, חשבתי. הרבה, הרבה זמן. ואם מישהו ישאל אותי פעם על סיפורי סקס שבאמת קרו, אני יודע בדיוק איזה סיפור אספר.