מהיומן של מאיה: הלילות שאינם עבודה

שמי מאיה. אני נערת ליווי, ומזה שנים אני מנהלת יומן בכריכת עור חומה שמונח תמיד במגירה ליד המיטה. אני כותבת בו על הימים, על האנשים, על מה שאני מרגישה כשאף אחד לא מסתכל. הלילה החלטתי לפתוח אותו בפניכם, רק לרגע.

היום אחר הצהריים שכבתי במיטה, עם חולצה דקה שעלתה עד מעל הטבור ובלי שום דבר מתחתיה. התריסים היו מוגפים למחצה, ופסים של אור זהוב נחו על הסדין. לפעמים אני צריכה את השעות האלה רק לעצמי. אני אוהבת את הלקוחות שלי ואת הזמן שאנחנו מעניקים זה לזה, אבל יש תשוקה שקטה שמגיעה רק כשאני לבד, כשאני מקשיבה לגוף שלי בלי שום תסריט.

העברתי אצבעות לאט על הצוואר, על החזה, על הבטן. הוצאתי מהמגירה את הצעצוע האהוב עליי ונתתי לו להוביל. הגל הראשון הגיע רך, כמעט ביישן, והשני כבר סחף אותי לגמרי. עצמתי עיניים ודמיינתי גבר חזק מעליי, כזה שלא מתפשר על ההנאה שלי, ונתתי לעצמי לגמור שוב ושוב, עד שהנשימה שלי נשברה והצחוק פרץ ממני מעצמו.

אחרי רגעים כאלה אני מרגישה כמו אישה שנולדה מחדש. מקלחת חמה, שמלה קלה, וירידה לבית הקפה שמתחת לבניין. אני לא מסתירה את זה: אני אוהבת סקס. זו אחת הסיבות שבחרתי בעבודה הזאת, ולכן גם מחוץ לשעות העבודה קורה שאני מכירה מישהו ומזמינה אותו למעלה, בלי לוח זמנים ובלי חשבון.

ככה הכרתי את עומר. הוא היה יושב כמעט כל ערב בבר הקטן מתחת לדירה שלי, עם כוס בירה וספר. ערב אחד הזמנתי אותו לעלות. פתחנו בקבוק יין, צחקנו על שטויות, ובאמצע הצחוק אמרתי לו בשקט: “תתפשט. אני רוצה לראות אותך.” הוא הבין מיד שמולו עומדת אישה שיודעת מה היא רוצה. שכבנו ערומים, הוא מעליי, נכנס אליי לאט ואחר כך עמוק יותר, ואני הרגשתי כל תנועה עד קצות האצבעות. הפעם לא צעצוע אלא גבר אמיתי, חם וכבד. ואני הרי אוהבת גיוון.

מאז הוא חזר שוב ושוב. היה מתקשר בשעות לא שגרתיות, ואם לא הייתי בעבודה, הייתי מתאפרת בשבילו ופותחת את הדלת. אהבנו על שולחן המטבח, במקלחת, על השידה בכניסה. פעם אחת עמדתי נשענת על הקיר והוא כרע לפניי, מעניק לי תשומת לב שאני עוד זוכרת. פעם אחרת השהינו את השיא כל כך הרבה זמן שהלילה כולו הפך לשיעור ארוך וסבלני בקמה סוטרה.

ואז, ערב אחד, הוא שאל אם אפשר שיבוא איתו חבר, יואב. הסכמתי בחיוך. שניהם היו פתוחים וקשובים, ושאלו אותי בכל שלב מה אני רוצה. ארבע ידיים עליי בבת אחת, שפתיים על החזה ושפתיים נמוך יותר, ואני מרגישה את הגוף שלי נדלק בכל מקום. כרעתי ביניהם, פתחתי להם את המכנסיים והענקתי לכל אחד מהם את מלוא תשומת הלב. אחר כך הם לקחו אותי יחד, אחד מלפנים ואחד מאחור, בקצב שהלך והתגבר עד שכולנו התפרקנו כמעט באותו רגע.

נשארנו שכובים זה על זה, מזיעים ומחייכים. עומר הדליק סיגריה והעביר לי. הבטתי בו ואמרתי: “בפעם הבאה, תביא עוד מישהו.” ראיתי את החיוך שלו מתרחב לאט. ככה נגמר עוד עמוד ביומן שלי, אחד מסיפורי הזימה שאני שומרת רק לעצמי, ועכשיו גם לכם.