מה שאף אחד לא יודע על אלחנן מירושלים

בעבודה, במשפחה, אפילו במכולת של שכונת בית הכרם, כולם רואים בי את אותו דבר: חנון. משקפיים עבים, חולצה מכופתרת עד הצוואר, קול שקט. אני יודע מה אומרים מאחורי הגב שלי. שלא אתחתן, שלא יהיו לי ילדים, ושאין אישה שתסכים ללכת איתי לבית קפה, שלא לדבר על מעבר לזה. הם בטוחים שאישה מעולם לא נגעה בי.

אני מניח שיש עוד גברים כמוני, כאלה שהעולם הדביק עליהם תווית של “בתול נצחי” רק בגלל המראה. אבל האמת שלי שונה לגמרי, ומעט מאוד אנשים מכירים אותה. בתוכי בוער גבר עם יצרים, עם סקרנות, עם תאווה שלא נופלת מזו של אף אחד אחר. אני אוהב נשים, אני אוהב סקס, ובשלב מסוים בחיים גיליתי שיש נשים שבחרו לעשות מזה מקצוע: להגיע, להעניק, ליהנות בעצמן, בלי שאלות מיותרות ובלי משחקים.

כירושלמי גאה, ובעיקר כאדם ששומר על הפרטיות שלו כמו על אוצר, פניתי לשירות של נערות ליווי בירושלים שהבטיח דיסקרטיות מלאה. רציתי משהו אחר. רציתי מישהי שתפתח לי דלתות שעד אז ראיתי רק בדמיון, שתגע בפנטזיות שהסתובבו לי בראש בלילות. רציתי זרה מוחלטת, אישה שלא שמעתי עליה ולא אפגוש שוב, לילה אחד שיהיה כולו שלי.

הדמיון, כמו שכולם יודעים, הוא חיה פראית. זה מתחיל בשיחה, בקול חם בטלפון, בתמונה אחת שגורמת ללב לפעום מהר יותר, וממשיך הלאה, למקומות שקשה לתאר במילים. בעבר הסתפקתי בשיחות טלפון ארוטיות, אבל מהרגע שגיליתי את הנשים האלה, החיים שלי השתנו מן הקצה אל הקצה. בבית, בחדר מלון, איפה שאבחר, אני מחליט מתי, איך ועם מי. ויש לא מעט נשים שנהנות מזה בדיוק כמוני.

הערב ההוא נקבע בדירה שלי. כשפתחתי את הדלת עמדה מולי אישה מהממת, זהה לחלוטין לתמונה. שום הפתעה לא נעימה, שום פילטר מטעה. היא ביקשה לא לחשוף את שמה, ואני כיבדתי את זה; גם בסיפור הזה היא תישאר אלמונית. היו לה שיער כהה ארוך, עיניים חומות ערניות וגוף שנראה כאילו נחצב במיוחד בשבילי. עמדתי שם, ולא ידעתי מאיפה להתחיל.

הזמנתי אותה פנימה, והיא נכנסה בצעדים בטוחים, מסתכלת סביב על מדפי הספרים, על הפסנתר הישן שירשתי מסבתי, על החלון שמשקיף אל הרי ירושלים. היא העבירה אצבע על אחד הספרים וחייכה אליי מעבר לכתף, ואני הרגשתי שכל ההנחות של העולם עליי עומדות להתנפץ בתוך הסלון הקטן שלי.

בעבר סבלתי מחוסר שליטה ברגעים כאלה, ולכן חשבתי לפתוח בשיחה רגועה, להוריד מתח. אבל היא קראה אותי מיד. היא דילגה על כוס היין שמזגתי לה, התקרבה ונישקה אותי בלהט. השפתיים שלה היו מלאות וחמות, ואני לחשתי לה שהן הדבר היפה ביותר שראיתי השנה. היא צחקה, לחשה “אז תמשיך”, ומשכה את היד שלי אל הרוכסן של המכנסיים שלי, כאילו נתנה לי רשות לכל מה שעבר לי בראש.

זה היה רגע של חופש מוחלט. היא הייתה איתי לגמרי, קשובה, נלהבת, שואלת בעיניים ועונה בגוף. היא כרעה מולי והתחילה לפנק אותי בפה בתאווה גלויה, בלי להסתיר כמה היא נהנית מזה. הרגשתי שאני עומד לאבד שליטה, ועצרתי את עצמי. עוד לא. רציתי לחוות כל שנייה, לתת לבעירה הזאת להתפשט בכל הגוף.

הרמתי אותה בעדינות והשכבתי אותה על המיטה. היא פתחה את רגליה בחיוך מזמין, ואני ירדתי אליה, טועם אותה לאט, מקשיב לאנחות שלה שהלכו והתגברו. רק כשהיא משכה אותי בשערי ולחשה “עכשיו”, נכנסתי אליה. הגוף שלה היה חם, רך והדוק, ולא עברו שניות ארוכות עד שהגעתי לשיא, חזק כמו שלא הכרתי לפני כן.

להפתעתי, גם היא לא ויתרה על שלה. היא נצמדה אליי, גמרה יחד איתי בצעקה קטנה, ולחשה “עוד”, וגופה המשיך לחבוק אותי. שכבנו אחר כך זה לצד זו, והיא העניקה לי חיוך שובב, ליקקה לאט את שפתה העליונה כאילו רצתה להשאיר לי משהו לזכור. אחר כך קמה, התלבשה בשקט ופנתה לדלת. שאלתי לאן. היא רק חייכה ונעלמה, בדיוק כמו שהגיעה. ומאז, בכל פעם שמישהו קורא לי חנון, אני מחייך לעצמי. יש סיפורי סקס ישראליים שאף אחד לא ינחש מי כתב אותם.