אלון, רוני והלילה שלא נגמר

קוראים לי אלון. אני לא אומר על עצמי שאני מושך, אבל שמעתי את זה מספיק פעמים כדי להתחיל להאמין. ואני יודע דבר אחד בוודאות: לא מעט נשים מעדיפות לפגוש אותי דווקא בדירה דיסקרטית. לא בבית, לא בבית מלון, לא בשום מקום אחר. ואני מבין אותן. יש בזה משהו של פנטזיה, של עולם קטן וסגור שבו אף אחד לא רואה, ואף אחד לא שופט.

הכול התחיל בערב שקט אחד. ישבתי לבד בסלון, כוס יין אדום ביד, ולא הייתה לי שום תוכנית. גלשתי ברשת בלי מטרה, ופתאום מצאתי את עצמי מול תמונות של נשים מהממות. משהו בי התעורר. הרגשתי צורך בשינוי, במשהו אחר מהשגרה. החלטתי ללכת על זה.

ככה הכרתי את רוני. סטודנטית למשפטים, חדה ומצחיקה, שחיפשה בדיוק כמוני ערב טוב בלי סיבוכים. למרות שאני הייתי זה שקבע את הפגישה, היא נשמעה נרגשת לפגוש אותי לא פחות ממני, ואולי אפילו יותר. זה החמיא לי יותר משאני מוכן להודות.

כשנכנסתי לדירה, היא כבר חיכתה לי. ללא בגדים, נשענת על משקוף הדלת לחדר, גוף מושלם שעצר לי את הנשימה. עמדתי שם רגע ארוך, פשוט מביט. הלב שלי פעם בכל הגוף. היא נתנה לי להביט, לא ממהרת, לא מתביישת, כאילו היא יודעת בדיוק מה המבט שלי עושה לה. אור המנורות הרכות נפל על עורה, ובחדר עמד ריח עדין של שמן ארומטי ושל משהו מתוק שלא הצלחתי לזהות.

היא לא חיכתה שאדבר. ניגשה אליי, אחזה בידי והובילה אותי פנימה, ושם כרעה מולי. היא פינקה אותי בפה בתשוקה כנה, כזו שאי אפשר לזייף, כאילו היא נהנית מכל רגע לא פחות ממני. לא היה בזה שום דבר מכני. היא אהבה את מה שעשתה, והרגשתי את זה בכל נגיעה.

לא יכולתי להחזיק מעמד. הרמתי אותה בזרועותיי והושבתי אותה על קצה השולחן הסמוך. היא כרכה את רגליה סביבי ומשכה אותי אליה. נכנסתי אליה, והשתחררתי מהר מדי, בעוצמה שהפתיעה את שנינו.

“ומה עכשיו?” שאלתי, חצי מתנצל. היא רק חייכה. “חכה. הלילה עוד צעיר.” היא הובילה אותי אל הג׳קוזי, אל המים החמים והבועות, ושם, הפעם, היא לקחה את המושכות.

התנשקנו לאט, ברכות, וידיה גלשו על גופי מתחת למים. תוך דקות הייתי מוכן שוב. היא התיישבה עליי, המים מתנפצים סביבנו, ונעה בקצב שלה, כאילו אין מחר. הפעם החזקתי הרבה יותר זמן. היא עלתה וירדה, שוב ושוב, עד ששנינו הגענו לשיא באותו רגע, היא רועדת וצועקת, ואני איתה. וזה לא נגמר שם. היו עוד גלים, ועוד, והכול בתוך דירה אחת מושלמת, במקום סודי שרק שנינו מכירים.

מאוחר בלילה, עטופים במגבות, ישבנו על שפת הג׳קוזי ושתינו מים קרים. רוני סיפרה לי על המבחן שמחכה לה בשבוע הבא, ואני סיפרתי לה על העבודה, והשיחה זרמה בקלות של שני אנשים שכבר אין להם מה להסתיר. כשנפרדנו, ידעתי שאחזור לדירה הזו. ואם יתמזל לי, גם אליה.