הדירה של הקסמים: לילה אחד עם הדס

שנים שמעתי עליהן רק בלחישות. דירות שאף אחד לא מדבר עליהן בקול, שחבר שלי, אלון, קרא להן בחיוך ממזרי "דירות הקסמים". דירות דיסקרטיות, כך הסביר, שבהן אף אחד לא שואל שאלות, ושכל פעם מסתתרת בהן הפתעה אחרת. "ויש שם מה שאתה צריך?" שאלתי אותו פעם, והוא רק הרים את הכוס ואמר: "יש שם הכול, תסמוך עליי." המילים האלה נשארו לי בראש, מתגלגלות כמו מטבע בכיס, ובכל פעם שחשבתי עליהן הרגשתי את הגוף שלי מתעורר.

את הדס פגשתי באתר הכרויות, ומההודעה השנייה כבר היה ברור לשנינו לאן זה הולך. היא כתבה בגלוי שהיא לא מחפשת הבטחות, אולי כן ואולי לא, ושמה שמעניין אותה עכשיו זה ערב אחד בלי חשבונות. התשובה שלי הייתה פשוטה. כשסיפרתי לאלון, הוא כמעט קפץ מהכיסא. "זה הרגע שלך," אמר. "יש לי בדיוק את הדירה. לפעמים יש שם ג'קוזי, לפעמים אפילו בריכה קטנה, אבל גם כשזו סתם דירה יפה, אין לך ממה לחשוש. פרטיות מלאה." הוא שלח לי כתובת, ואני הרגשתי את הלב מאיץ.

הפגישה

כשהיא נכנסה לבית הקפה, שכחתי לרגע איפה אני. השיער הכהה שלה היה אסוף רק בחלקו, וכמה קווצות נפלו על הצוואר. העיניים שלה היו מלוכסנות מעט, כהות ושואבות, והאיפור היה עדין כמעט לגמרי, חוץ מהשפתיים. השפתיים היו צבועות באדום עמוק, כזה שאי אפשר להסיר ממנו את המבט. ישבתי מולה ודמיינתי אותן נוגעות בי, נודדות על העור שלי, ולא שמעתי מילה ממה שהיא אמרה.

"היי, אתה איתי?" היא שאלה פתאום, והחזירה אותי לשולחן. היא חייכה חיוך של מי שתפסה אותך בדיוק במחשבה הנכונה. "אני מנחשת שאתה חושב על אותו הדבר שאני חושבת עליו," היא אמרה, ואני הודיתי שיש לי רעיון למקום שבו אף אחד לא יפריע לנו. "דירה דיסקרטית?" היא הרימה גבה. "נראה שאנחנו כבר מסכימים על משהו."

הדירה

הדירה הייתה יפה ממה שדמיינתי: רהיטים כהים, תאורה רכה, מיטה רחבה עם מראה גדולה בדיוק מולה. הדס חלצה את הנעליים, נשכבה על המיטה כמו חתולה, והתחילה לפתוח לאט את הכפתורים של החולצה האדומה שלה. היא הסתכלה עליי כל הזמן, ידה מחליקה מטה, אל מתחת לחגורה, נוגעת בעצמה בלי שום בושה.

"את לא לובשת כלום מתחת?" שאלתי, והקול שלי יצא נמוך יותר משתכננתי. היא רק חייכה. ניגשתי אליה, הזזתי בעדינות את היד שלה ושמתי את שלי במקומה. היא הייתה חלקה וחמה ומוכנה, ונשימתה התקצרה מתחת לאצבעות שלי. ובאותו רגע הרגשתי את היד שלה מוצאת את דרכה אליי, פותחת את המכנסיים, אוחזת בי בחוזקה. "מממ, אתה מלא הפתעות," היא לחשה, ולפני שהספקתי לענות, השפתיים האדומות ההן כבר היו עליי, בדיוק כמו בחלום מבית הקפה.

נשענתי לאחור ועצמתי עיניים. היא ידעה בדיוק מה היא עושה, איטית ואז עמוקה, ואז שוב איטית, משחקת בי כמו במנגינה שהיא מכירה בעל פה. הייתי בטוח שאני לא אחזיק מעמד עוד דקה.

תורי

השכבתי אותה על הגב ולקחתי את ההובלה. נשקתי לה בירכיים, לאט, עד שהגעתי למקום שבו היא חיכתה לי. הטעם שלה, הגניחות שלה, האצבעות שלה שננעצו בכתפיים שלי, כל אלה שיגעו אותי והעירו בי רעב שלא ידעתי שקיים. עליתי למעלה, נשקתי לשדיים שלה, לפטמות הזקורות, לצוואר, ושוב לשפתיים.

כשנכנסתי אליה, שנינו נשמנו עמוק. היא הייתה צרה וחמה, הידיים שלה על הגב שלי מושכות אותי פנימה. "את מרגישה אותי?" לחשתי. היא צחקה צחוק חנוק ואמרה לי לשתוק ולא לעצור. הפכתי אותה מול המראה, וראיתי את שנינו שם, את הגוף שלה נע מתחתיי, את הפנים שלה מתכווצות מעונג. היא ביקשה עוד, וקיבלה, והאורגזמות שלה הגיעו בגלים, אחת אחרי השנייה, עד שגם אני נשברתי לתוך שיא מסחרר.

אחר כך שכבנו זה לצד זו, עדיין רועדים, והדס העבירה אצבע על החזה שלי. הדלקנו סיגריה ועישנו אותה לאט, מסתכלים על התקרה. "נו," שאלתי, "נהפוך את זה להרגל?" היא נשקה לי לאט בצוואר ולחשה: "תהיה בטוח שכן."