הפנטזיה של העיניים

שנים נשאתי איתי פנטזיה אחת שקטה: לשבת מול אישה ולהביט בה מענגת את עצמה, בלי למהר, בלי לגעת. בסרטים זה תמיד נראה מהפנט, רגע לפני שהעלילה נגררת לכיוון צפוי. אבל בחיים האמיתיים, אף אחת מבנות הזוג שלי לא הצליחה, או לא רצתה, להדליק בי את הניצוץ הזה.

לפני כמה חודשים החלטתי להפסיק לחלום. הזמנתי נערת ליווי, ונתתי לעצמי רשות להיות בררן, כי פנטזיה לא מגשימים עם הראשונה שעונה לטלפון. ידעתי שהמבחר של נערות ליווי בחיפה מצומצם יותר מבמרכז, ובכל זאת התעקשתי: רזה, לא גבוהה, עם שיער ארוך שנופל על הגב.

שבוע שלם עברתי על פרופילים, קראתי תיאורים, דמיינתי. בערב שנקבע סידרתי את הסלון כאילו מגיעה אורחת חשובה, הנמכתי את האור, הדלקתי נר אחד על השולחן והנחתי שתי כוסות. הידיים שלי היו לחות, והלב דפק כמו של נער לפני דייט ראשון.

היא הגיעה, והייתה בדיוק כמו בדמיון. נמוכה ממני בראש, חטובה, עם פנים עדינות של בובת חרסינה. מזגתי לה כוס יין והסברתי, קצת מגמגם, מה אני מבקש. ציפיתי לרגע מביך, אבל היא רק חייכה. כנראה שמי שעובדת בשירותי ליווי כבר שמעה בקשות מוזרות בהרבה מגבר שרוצה רק להסתכל.

היא הציעה שנדליק סרט כדי לשבור את הקרח. חיברתי את המחשב לטלוויזיה ובחרתי סרטון שאני אוהב במיוחד. היא התיישבה על הספה, הרימה לאט את שולי החצאית, הסיטה את הבד הדק והתחילה לגעת בעצמה בתנועות עגולות ורכות. העיניים שלה נעו בין המסך לביני. תוך דקות הרגשתי שאני עומד להתפוצץ, ולא החזקתי מעמד. נגעתי בעצמי, והשיא הגיע מהר מכפי שרציתי.

לא העזתי למצמץ. כל תנועה של האצבעות שלה, כל רעד קטן בירך, כל אנחה שנבלעה בין השפתיים, נחרטו בי. היא לא העמידה פנים. היא נהנתה, וזה מה שהפך את הרגע לאמיתי כל כך.

היא חייכה בשמחה כנה, ושאלה אם אני מרשה לה להמשיך. ברור שכן. הבטתי בה עד שגם היא הגיעה, הראש נשמט לאחור והנשימה נשברה.

היא נשארה על הספה, לחייה סמוקות, ומתחה את הרגליים בעצלתיים. דיברנו קצת, על הים, על הכרמל, על העבודה שלי שפתאום נראתה רחוקה מאוד. היה בה שקט נעים, נוחות של מי שמרגישה טוב בעור שלה. שתינו עוד כוס, והנר כמעט נשרף עד הסוף.

כעבור רבע שעה, כשהסרט עוד רץ, שאלה בשקט אם בא לי עוד סיבוב. הצחוק שלי היה תשובה מספקת. היא שוב התמסרה לעצמה, אבל כשראתה אותי נוגע בעצמי, משהו בה נשבר. היא קמה, כרעה מולי ושאלה במבט אם מותר. הנהנתי, והפה שלה לקח אותי עד הסוף. אחר כך התנצלה, צוחקת, שהתשוקה פשוט גברה עליה. לא כעסתי לרגע. להפך. השארתי לה טיפ נדיב, ומאז אנחנו נפגשים כל שבועיים, תמיד באותו ערב.