לילה אחד בדירה הדיסקרטית

היו חודשים שבהם הימים נמרחו זה בזה. הפרידה מאחוריי, הדירה ריקה מדי, והטלפון שותק בערבים. עמיר, חבר ותיק שמכיר אותי טוב מדי, הביט בי מעבר לכוס הקפה ואמר שהגיע הזמן שאעשה משהו בשביל עצמי. הוא דיבר על דירה דיסקרטית, על ערב אחד בלי חשבונות ובלי שאלות. צחקתי, הנדתי בראשי, ובכל זאת המילים שלו המשיכו להדהד בי כל הלילה.

תמיד דמיינתי מפגש כזה, אבל אף פעם לא העזתי. משהו בי חשש, ומשהו אחר השתוקק. בסוף, אחרי עוד שבוע של שקט מעיק, שלחתי לו הודעה קצרה: “תסדר לי.” הוא סידר. הוא סיפר לי על שירה, אישה שהוא מכיר, חופשייה, לא נשואה ולא מחפשת זוגיות, שפשוט אוהבת את הריגוש של מפגש סודי, את תחושת ההתגנבות, את הדלת שנסגרת מאחור ואת העולם שנשאר בחוץ.

כל הדרך לשם נסעתי לאט, כאילו אני מנסה למשוך עוד קצת את רגע הציפייה. ברמזור האחרון כמעט הסתובבתי וחזרתי הביתה. ואז נזכרתי בשקט של הערבים האחרונים, בטלפון שלא מצלצל, בתחושה שהחיים עוברים לידי ולא דרכי. לחצתי על הגז והמשכתי, עם חיוך קטן שלא ידעתי שעוד נשאר בי.

כשהגעתי, הלב שלי הלם. הדירה הייתה שקטה, מוארת באור עמום וחם, וריח עדין של בושם ריחף בה. שירה פתחה לי את הדלת, ובאותו רגע הבנתי שגם היא נרגשת. היא לבשה כותונת תחרה שחורה, מהסוג שרואים רק בסרטים, והחיוך המהוסס שלה אמר לי שגם בשבילה זו חוויה חדשה. היא הייתה גבוהה ותמירה, שיער כהה נופל על כתפיה, בדיוק כפי שאני אוהב.

היא אחזה בידי והובילה אותי פנימה בלי מילים. הושיבה אותי על קצה המיטה הרחבה, עמדה מולי רגע ארוך, ואז ירדה לאט על ברכיה. “אתה בטוח שאתה רוצה?” לחשה, והמבט שלי ענה לפניי. היא פתחה את חגורתי בעדינות, והפה החם שלה עטף אותי באיטיות מענגת. כל נגיעה שלה הייתה מדויקת וסבלנית, כאילו היא מגלה אותי סנטימטר אחר סנטימטר. נשמתי עמוק, נלחמתי בעצמי, ודחיתי את השיא שכבר דפק על הדלת.

רציתי אותה כולה. משכתי אותה אליי, והיא נשכבה על הסדינים הרכים. הפעם הלכתי לאט, נשקתי לירכיה, הרחקתי אותן בעדינות ונכנסתי אליה. היא נאנחה, ראשה נזרק לאחור, והקול הזה, שקט ועמוק, הצית בי אש שהתפשטה בכל הגוף. נעתי בתוכה בקצב מדוד, מרגיש כל רעד שעובר בה.

כשהרגשתי שאני קרוב מדי, עצרתי. היא חייכה, הסתובבה על ברכיה והביטה בי מעבר לכתף. ליטפתי אותה והקשבתי לנשימות שלה שהלכו והתקצרו, עד שגופה רטט כולו בגל ארוך של עונג. רק אז הנחתי לעצמי להשתחרר, חזק ועמוק, עם אנחה שלא הכרתי בעצמי.

אחר כך שכבנו זה לצד זו בשקט. האור העמום, הסדינים הסתורים, הלב שעדיין הולם. ידעתי שזו לא תהיה הפעם האחרונה שאחזור לחדר הזה. יש סיפורי סקס שקוראים, ויש כאלה שפשוט חייבים לחיות.