מהיומן של ליאת: שמפניה ורודה בדירה של אהבה

כבר כמה שנים שאני נערת ליווי, ואני לא מתביישת לומר שאני אוהבת את מה שאני עושה. קשה להסביר במילים את הריגוש של פגישה עם אדם חדש, את הדופק שמאיץ לפני שהדלת נפתחת, את הרגעים שבהם אני מגלה בגוף שלי תחושות שלא הכרתי. סיימתי את התואר מזמן, ובכל זאת אף פעם לא שקלתי ברצינות לעזוב. למה שאוותר על הכסף הטוב, ועל החיוך שנשאר על הפנים שלי שעות אחרי? יש משהו קסום ברגע שבו אני נכנסת לדירה דיסקרטית, לחדר מלון או לבית פרטי, וגבר מתייחס אליי בעדינות, משוחח איתי ונותן לי לפנק אותו בעיסוי ארוך. את הרגעים האלה אני רושמת ביומן שלי, והנה אחד מהם.

באותו ערב ההתרגשות ישבה לי בגרון עוד לפני שיצאתי מהבית. חיכה לי גבר גבוה ומלא קסם, אלכסנדר, שעלה לארץ כמה שנים קודם לכן וכבר הספיק לבנות הון שאפשר רק לחלום עליו. הדירה שלו עצרה לי את הנשימה. כל פריט נבחר בטוב טעם, האור היה רך, והכול שידר מישהו שהשקיע מחשבה. זו לא הרגישה כמו דירה דיסקרטית, אלא כמו מקום שנועד לאהבה. ולרגע תפסתי את עצמי מקווה שמישהו יאהב אותי ככה, בדרך שלי, בלי לוותר על החופש לישון לבד באלכסון על המיטה.

הוא ידע היטב שהגעתי מטעם שירותי ליווי, וזה לא מנע ממנו להתייחס אליי כמו אל מלכה. רציתי להחזיר לו את אותה תחושה בדיוק. הוא מזג לשנינו שמפניה ורודה, החולשה הכי גדולה שלי, והתיישבנו זה מול זו. הוא סיפר על החיים שהשאיר מעבר לים, ואני סיפרתי לו שאני אמנם עובדת בשירות VIP, אבל גם בעלת תואר שני, ושאני עושה את זה מתוך אהבה. “רואים עלייך,” אמר בשקט, ומשהו בטון שלו גרם לי לרצות שיתקשר שוב.

הוא הושיט יד ונגע בלחי שלי, העביר אצבע לאורך השפתיים. “יש לך שפתיים מושלמות,” לחש. לקחתי את כף ידו בשתי ידיי, נישקתי את קצות האצבעות שלו לאט, והרגשתי איך החשמל עובר בין שנינו. הוא לא היה צריך לומר הרבה. הוא קם, הושיט לי יד והוביל אותי אל חדר השינה.

החדר היה מרהיב. מיטה רחבה עם מצעים לבנים, אור עמום, ועל השידה כמה צעצועים שהעלו בי חיוך סקרן. נשכבתי, והוא ירד אליי בלי היסוס. “קודם אני מפנק אותך,” אמר, ונשאר נאמן למילה שלו. הוא שילב בין הרטט העדין של הצעצוע לבין המגע החם של שפתיו ואצבעותיו, בסבלנות של מי שבאמת נהנה לתת, עד שהגוף שלי התקשת והשתחרר בגל ארוך.

אז הפכתי את התפקידים. דחפתי אותו בעדינות אל הכרית, “עכשיו תורי,” לחשתי, וירדתי לאורך גופו בנשיקות איטיות. זה לא נמשך זמן רב. הוא נשבר מהר מכפי שציפיתי, נאנח עמוקות וצחק במבוכה מתוקה. “עבר הרבה זמן,” הודה, ואחר כך הוסיף, “אבל את הבחורה הכי מדהימה ששירותי ליווי שלחו אליי אי פעם.” חייכתי, וידעתי שזה יהיה עמוד שאחזור אליו ביומן עוד הרבה פעמים.